פרטיאהרה = pratyahara = כינוס החושים פנימה

פרטיאהרה היא האיבר החמישי במודל האשטנגה של פטנג'לי.

בנוסף לחושים הנקלטים ע"י איברי-החישה (ראייה, שמיעה וכו'), אפשר לפרש כ"חושים" גם את התחושה והרגישות שלנו כלפי עצמנו.
מנסיוני, רק כאשר אני מצליחה להפרד מהפניית הקשב החוצה, מההרגל להיות קשובה לאחרים יותר מאשר לעצמי, אני מצליחה להיות במצב של הקשבה לעצמי.
לאט לאט אני מצליחה לזהות את הרגשות שלי באופן ברור ומובהק יותר.
לתת להם מקום. 
להתבונן בהם. 
לאפשר להם להיות נוכחים. 
לחוש את ההשפעה הפיזית שלהם על הגוף שלי.

קצב הלב ועוצמתו. תחושת העור. 
צרכים שעולים כגון צורך בחיבוק, במנוחה, בהקשבה, בנוכחות של אדם יקר.
עולים חלומות על אנשים שמזמן לא ביקרו בחלום.
לשהות במצב של פרטיהרה מאפשר לי להיות בתשומת לב לעצמי לאורך זמן.

כאשר מתלווה לזה תחושת שלווה ורוגע - אני חושבת שאפשר לקרוא לזה יוגה.